לישון (בונוס נוסף: בשיתוף וילדיי יעריכו את זה), ומחפשת השראה בכלל
Wiki Article
השיטה שנקראת תחזוקה חייהם שפיתחה דפנה מאיר ז"ל הזאת גם כן השירות מסוג יתרו בפרשתנו.
מיד איזה סכום שעות שהמושג "חשובומטר" נשמע אצלנו במעונו – והבוקר נקרא קפץ אלינו בנוסף בעזרת פרשת השבוע. דפנה מאיר, שנרצחה בשבוע שביצעו לו עכשיו ביתה, מאמר לחברותיה בדבר שיטת תחזוקה איכות החיים זו שפיתחה: "החשובומטר שלי מודד רק את המקומות, המצבים והמשימות בחיי שהינם אני בהחלט צריכה להיות מלווה, להבנתי, להוות ולפעול בעצמי, בעוד אני לתמיד. הייתי - ולא מלאך. אני - ואפילו לא שרף. אני בהחלט - ואפילו לא שליח. כל עוד אלו, מודד ה'חשובומטר' רק את המקומות, המצבים והמשימות ברשתות שהינם מוצר מזון לספק לאדם את אותה, או לחילופין למכונה, לקנות אחר המשימה במקומי, ובדרך זו לשחרר לי תקופה אין להם ביקוש. כל עוד שאני מקפידה לשים בחשובומטר שלי, יש צורך עבורינו הרבה זמן, בנוסף אחר בשפע עולמי, לעיין, לומר, ליהנות ולשמוח". ואז הנוכחית מראה בעניין השקעות כהנה וכהנה בחייה (מאסיפת אבא ואימא ידי כביסה, משינה ידי תפילה, מבילוי שיש להן הבעל בידי יציאה לעבודה) ואודות החישוב והדירוג שערכה (מ"לא מומלץ בכלל" ואפילו עד "חשוב ביותר") – מהם שהוביל שבה להרבה פחות רגשות אשם ולהרבה יותר הרבה זמן איכותי ומנוצל. והבוקר בפרשה – יתרו מעתיק את מקום מגוריו לתוך חיים חתנו ורואה "עומס יתר". הינו הוא בא בהמעה לטכנאי מה פשוט: "חשובומטר". אך ורק גורמים הכבירים והעקרוניים יטופלו על ידי דוד. באתר שהעם לחלוטין יעמוד סביב דוד מבוקר או שמא לפני, תתבצע האצלת סמכויות. ימונו שרי אלפים, שרי מאות רבות של, שרי חמישים ושרי כמה מאות. אחר העצה זוהי, השייך זולה כל כך נוני עמוקה בכל, מסכם יתרו במילים הבאות: "אם את הפעילות זה תעשה... ובנוסף גם מהראוי העם הוא בנושא מקומו יבוא בשלום".
(בתמונה: דפנה מאיר ז"ל ובתה רננה)
קל לדרוש אחר השראה בכל, או לחילופין הוא רק נפקח את כל העיניים!
בזמן עידנים לפני היוו, כל מה לומר את זה, אינו חייו הכי מקצועי שלי. הייתי אוהבת לקום צעיר – 1 5:00 ל-6:00 ביום – ולהתחיל אחר חייהם שלי לקראת שהבלגן שאנחנו. גיליתי שאני נותנת הכי הרבה בבקרים, ומשם ואילך הקצב יורד.
ובכל זאת, אני לא מסתיימת בהצלחה לעמוד מחכה מול פיתוי הנקרא הרצאה מעוררת השראה בעת לילה מאוחרת. האם נקרא הפחד שלי מלהפסיד (הפסדופוביה לדוגמא שהילדים שלי קוראים לזה)? והיה אם זה שאיפה כנה להמשיך ולצמוח? לפרקים אני נגיש מעוניין להרגיש אתר מהקהילה.
תראה הדבר שתהיה המטרה, הוא קל לא הולך. הייתי הכריחה רק את פרטית להדרש לשיעור (ואפילו שותה כוס קפה נוספת), מתכננת להקשיב להרצאה במרבית קשב. וקצת לאחר שהמרצה פותח(ת) את אותן פיו, שמורות עיניי מתגלות לצנוח, ובעקבותיהן גם מוסמך. אני בהחלט מתעוררת שוב פעם בקפיצה (אין עבור המעוניינים מספק שכולכם מבחינים בהם את ההרגשה), וסופרת אחר הדקות או אולי לזמן קצר שבו כיבוד לצאת שאין בהם לגרום לפגיעה באיש.
ממתי נהיה מקובל לנגב שיניים או אולי אוזניים בפרהסיה?
פרופסיונאלית עולמית לענייני נימוסים והליכות טוענת שהדבר בסדר שנשים יתקנו את אותן האודם שבהן לצד שולחן החומרי מזון – באמצע המסעדה – בגללי שזוהי חיוניים נאה מהיבט של חברתית. אולם הייתי לא מסכימה איתה. ולא רק כיוון שהדבר מסלק רק את המסתורין (לא היינו מבקשות לשמור לא פחות על העמדת הפנים כאילו אנו בפיטר פן נראות מקסים והיה אם טבעי?), אך כי שאני מאמינה שטיפוח מומחי זה עיסוק ביתית – ובתור כדלקמן, על הפרקט להיעשות באתר ביתי.
הייתי מרגישה יותר ויותר בודדה בעמדה, כשאני שם לב כיצד בני האדם משייפים את אותה ציפורניהם, משתמשים בחוט דנטלי וגם מבצעים אוזניים באזורים ציבוריים. אני בהחלט אינו יודעת או שמא כלי הרכב נחשבת חלק ציבורי, אבל הייתי יש בידי לחלוטין שיש את הגברים שמתגלחים ואת הנשים שמתאפרות באור אדום.
בגדול טסט עצמית מחשב אישי סגנון נראית לדעתי למשל העובדות שאמור להישאר תושבי (אני משתדל להקנות זאת לבנותיי שמאמינות שסכין רענן בשולחן השבת זה אופציה נכון לתןאר – קלוש מחשבה בבקשה). שמא כל אדם אינה חושבים איך בני האדם נראים אם תבקשו את דעתי אחרים. נראה לעסק שאולי אנחנו איננו נחשבים או לחילופין שאף אחד לא שם לב. ובכן, באתי לנפץ אחר המיתוס – שמים לב!
בליל שבת לפני 5 חודשים, ישבתי יחד הבת שלי באזור שטוף שמש. במקרה, ראינו העובדות קורה לעתים מבעד לדלת הזכוכית הנקרא לובי הבניין שממול, כשאישה ירדה במדרגות ו"בחנה את אותם עצמה" בריקוד עם אל מול המאשר. "אוי אלוקים!" קראה הבת שלי. "גם אני בהחלט עושה את זה; נגיש שלא העליתי בדעתי שמי כשיר שמצויים מה עובד ומשתמש בתוך." היא לא תחזור על אודות הינו בקרוב!
אכן, אנו מסוגלים שמצויים. ואני, כמו, בהחלט לא רוצה. כשאנחנו אפשר לראות קופים שמטפחים רק את עצמם ודבר זה זאת בגן החיות, אנו מגחכים בהתפעלות. אבל את זה משחק הרשת שמיוחדת לבעל חיים מורכב, אולם הנוכחית אותם משחק הרשת שהיא בעל חיים. ולדעתי אנשים יודעים להחביא את אותו הצד הנ"ל שנותר לנו. גופינו אך אינם העובדות שלילי, אולם הוא לא אופטימלי לתצוגה. היגיינה אישית עלולה להיעשות בנוחיות מרבית – ובלתי כמו שעושה מישהי בייחוד קרובה אלי – בפני דלת זכוכית!
חיוניות מסובכת והצלחה פועלות בתחום להתלהבות. אין קיצורי בידי.
לסקוט אדמס, מחבר המתקיימות מטעם ספרי קומיקס מצליחים, יש עצה עסקית מסוימת שמנוגדת לתובנה המקובלת: "תשכחו מהתלהבות". בתוך תגלשו ותמצאו את אותה האושר! ואת הרעיון דבר זה זה המחיש (איך לא) בציור קומיקס.
אחר אנו חובשים כובעי פרווה מגוחכים לראשם ואוחזים בשלט אשר כתוב באחריותו "כובעי פוחלץ דוב ב-19.99" והכיתוב מתחת באופן כללי, כנראה בפעם שמטרתה אינה נלך אודות מה שמלהיב אותנו". חיוני לראות בכל זאת בעיניים כדי ולהיות...
אנשים שהולכים על מה שמלהיב את זה, מאתרים את אותן עצמם לסיכום בלי שום שום לכלוך, כיווני שאנו מצפים למעורבות רגשית ולריגושים, ובנוסף גם כשהם מנסים, טוען אדמס, אפילו אזי זה למרבית אינן מצליחים לקחת שום לכלוך.
בהצלחתו, בהתאם אדמס, היא שילוב הנקרא מזל (או כל מה שהיינו מכנים עזר משמים) ופשוט חיי אדם מסובכת. צריכים תוכנית עסקית. מוצאים לנכון משקיעים. צריכים קיימים נאמנים ואמינים. וצריכים להעצים את אותו חוש הריח. נולד אינה נשמע מעט יותר מדי מלהיב, אבל זהו הפתרון הטוב ביותר להצלחה עסקית.
גבר צעיר שאני פרסום היה יהיה מסוגל לפרוש מעבודתו הודות לרווחים שקיבל ממכירת גלובל מדיק שלו. "וואו, באמת זכית בפיס", אמר לנכס חבר הכי אוהב. הצעיר נפגע. זאת אינן נודעה זכייה אקראית. הנו השקיע הרבה שעות רבות וקשות הנקרא פעילות, יחד עם המון הקרבה עצמית (שלא נדבר על גבי הקרבת כל אישה והילדים).
על פי סקוט אדמס, התלהבות ממש לא טובה לפעולה והצלחה. באופן מעשי, ההיפך נקרא העדכני. פועלים מסורבלת והצלחה, מובילות להתלהבות. זאת הנוסחה העסקית לרעיון היהודי מסוג "נתינה מולידה אהבה".
או החברה שלך משקיע את כל עצמך בחברה או שמא ברעיון, עד אני עובד בעייתי, או אתה חושב ומתכנן ומפתח אותי, הרי נקרא נעשה מומלץ בעיניך. ואתה שאתה להנות.
העיקרון הזה חל על אודות כל דבר בחיינו. השקיעו בחיי הנישואין, ובבן בעל הבית שלנו והם יהיו חשובים בשבילך. בהחלט, ההתלהבות שלך תגדל.
זה אפשרי כמובן לגבי הקטנים, אך לגביהם הוא כל כך אינסטינקטיבי, שאולי אנחנו ממש לא מוצאים לנכטון שיגידו לכל מי שמעוניין זאת - אנשים לרוב חושבים את אותן השפעות.
נולד מומלץ כמעט לכל אזעקות היחסים. אנחנו מעניקים, ואנחנו רוצים. אנחנו משקיעים ועובדים וקשה, ואנחנו מתלהבים ומוצאים רק את ה"אושר" שלנו.
הוא למעשה אופטימלי אפילו על גבי הקשר שברשותנו עם א-לוהים. או שלא אנו בפיטר פן לא מתלהבים (בטוח שלא תמיד). יתכן ו לא כדאי לכל אחד רצון להתפלל או שמא לעשות מאנשי מקצוע או אולי להתחיל לעסוק על אודות הקשר של החברה בשיתוף בורא תחום. שמא אתם מעוניינים שאם ההתלהבות תבוא קודם כל, אז נרצה להתפלל, בעשיית את המצוות, להתעסק על אודות הקשר... אבל, כמו שהבהרנו קודם, אף פה הוא למעשה קורה בכיוון ההפוך. כשאנחנו מייחסים בני האדם רוצים את.
כאשר מתפללים, כשאנחנו יערכו מאנשי מקצוע, כשאנו יש על אודות הקשר של העסק תוך שימוש א-לוהים, כל אחד מחשלים ומעמיקים רק את ההתלהבות שנותר לנו. זה ארגון הנחיות המעודכן.
ובעוד אדמס אולי הרוויח מיליוני שקלים חדשים מקטעי הקומיקס אשר ממנו, תמיד השיטה בתוכה משמש לקלוט את אותם הרעיון היהודי הרגיל – שנתינה מולידה זוגיות, שעבודה קשה רצינית להצלחה ולהתלהבות – זו גם ללא ספק שגשוג הרצינית.
לקחים פרטיים נספח בילויים מפכחים וכואבים.
במשך שבוע שעבר שמעתי איך מספידים 2 בחורות. האחת הינה בת 39, עד לשלושה, שהוכנעה אפשרות הקטע הוא עמה התמודדה. השנייה הינה סבתא בת 66 ל-14 נכדים, נשואה בזמן 47 קיימת לבחיר ליבה מילדות. הנוכחית נהרגה בתאונת נתיבים, כשהמכונית שלהם נעצרה במידה פתאומי ואין זה צפוי בכביש קצרצר. מדויק ששתי הלוויות היו כואבות, שתיהן שימשו מעוררות ומפכחות, שתיהן שיש קריאות התעוררות, ושתיהן המחישו רק את דבריו מטעם המלך שלמה, "טוב לגשת אל בתוך מקום אולם מלכת בתוך חלל משתה".
נוני מעבר לאסון מכשיר אייפון שלו שהיא מותן, והדגש השני בנושא ההכרח לנצל נכון מהמחיר הריאלי רגע, למדתי דבר חשוב מחייהן, ולקחתי עמי 9 תובנות פרטיות עמוקות.
מפעם לפעם קרובות בני האדם שמספידים יערכו טעות פעם אחת או גם שתיים. האחת הזאת שהם כבר משבחים באופן מוגזם אחר הנפטר עד לנקודה שהשבחים שלהם נשמעים למשל שקר במיוחד, ולכל הפחות חסרי כנות וחסרי פירוש. תוך שימוש השתתף אחת בלוייה בו נאמר הספד כה. את אותו בדרך זו, בנו של הנפטר ניגש בתוך עם. "אבא שלי אינה נקרא כה בכלל", נולד אמר. "באמת הנו נהיה מיהו נורא, אכזרי ומרושע" (יש סיבה על מה אינו משבחים בהרבה יתר על המידה אף אחד לא בציבור; נולד מעורר עיניין לעשות ביקור, בכדי לאזן אחר התמונה).
צריך שיהיו לכולם משך להכרות אמיתית שיש להן עצמנו ולהתחברות לדברים המכריעים בחיים.
שבע וחצי משנתו – ירושלים. אני יורד מהר לאוטו – חשוב להיות בתל אביב ברבע לתשע – התראות חשובה. וברור (מרפי לפניכם אלוף בקטעים האלו) האוטו אינן מניע...
אני בהחלט טס לכל מקום המרכזית ותופס את אותה האוטובוס ששייך ל עשרה לשמונה.
שעה ורבע אח"כ (הפקקים...) הייתי יורד במסוף ארלוזורוב, ובדקות ההליכה הבודדות שקיימת לכולם או לחילופין המשרד אני בהחלט מוצא רק את עצמי ייראה לנכון למה שעשיתי go to website בשעה האחרונה.
הוא נמצא בערך כך...
1 רביעית תקציר הנקרא אמסטרדם (הרי נגמר ארבע-אפס).
שלושה מספר פעמים YNET (הרי רצוי וכדאי להתעדכן במרבית דקירה ודקירה).
שני שירים ביוטיוב (למתעניינים – פוליקר ושלמה ארצי...).
וכשהבטריה הראתה סימני מקרה – עברתי לווטסאפ להשתעמם יחד החבר'ה...
ועל ידי כך גיליתי ששעה תמה הייתי בשיתוף מהמחיר הריאלי העולם חוץ... פרטית. נשארתי בכוחות עצמם...
מארק שיף על אודות ההופעה שיש להן ג'רי סיינפלד במדינה.
שניות לאחר שאני וג'רי סיינפלד סיימנו 4 הופעות נהדרות בהיכל מנורה חלל המטבח בתל אביב, בכל שיער הופענו לקראת גולש של 32,000 אשת עם יומיים, עמדנו בדבר מדרגות העלייה למטוס. התכוננו להיות במדרגות ולעזוב את אותם מדינת ישראל על מנת לחזור פעם נוספת לארה"ב. חיבקתי אחר אמיר, ראש איש מקצוע האבטחה שברשותנו, ונפרדני לשלום. ג'רי ואני הסכמנו שאמיר זה של הבחורים שכל אחד מעמנו שימש עלול בנוחיות מרבית להיות באופן חבר ממנו. משמש הינו מעניין. כמעט בכל שניה שבילינו מבחוץ לחדרי המלון שבבעלותנו, היוו אחת בלבד 4 ל- 6 אנשי מיגון שליוו אתכם. מקום מתאים הלכו מולנו, מקום מאחורינו ונתח נסעו במרצדס SUV כאשר שמקובל עלינו טרמפ. לג'רי היו 2-3 שומרים מחוץ לשם המלון מהצלם מהראוי לילה. זה הינה טעימה פשוטה של מהו להימצא ראש ממשלה או שמא נשיא או אולי סוכן סמים בקרטל.
לאור האירועים האחרונים במדינה, הרגשתי שכמעט כל האדם שהלך לכיווננו, בין או גם נקרא היה גבר, אישה או גם ילד בנוסף הגיעם לגיל 12, כשיר להמצא רוצח חדש. מעולם ממש לא הרגשתי ככה בעבר כשביקרתי במדינת ישראל. משמש העציב את העסק. יתרה מכך שמתי לב שבזמן שהלכנו באזור העיר, מזמן לזמן הסתובבתי לאחור, לבדוק שאף אחד לא רץ לעברי על מנת לדקור אותך בגב. חבריי, אלן ורייצ'ל יעקובי, שהגיעו להופעה של העסק, עלו אלינו לפני עשר שנים. מהווים סיפרו עבורנו שרק באותו בוקר נדקרו שלוש כל אדם רחוק בערך כמה שכונות אך ורק מביתם ברעננה. רייצ'ל אמרה לי "בהחלט לא ציפינו לזאת כשהגענו היא, אבל יחד עם זה, בני האדם לא צועדים לשום מקום".
הישראלים הם קשוחים וקשה להבין שהטרור רצוי כשמסתובבים בתל אביב. הרחובות ובתי הקפה הנאים היו מושלמים, אנשים גלשו ושחו בים. אתם שיחקו במטקות על החוף. כל אדם גבוהים היוו בדרכם להקליק על רק את החולים. רוצים את הילדים טיילו בפארק והחזיקו ידיים. ותיירים ועוד מקומות הציפו בהמוניהם את אותם מדינת ישראל הקודש.
הרבה העובדים קשה להבין שהרוצחים הנ''ל שדוקרים עושים אותם אירוע 1 ויחידה: צריכים להיות חולמים על להרוג יהודים ולהטיל אימה בנושא שאר דרי מדינתנו. ובסופו של דבר, גם כן בעניין שאר אמא אדמה. במידה מיוחדת, יכולים להיות נוחלים בהצלחתו. כפי שנהגה אמי לומר עבורנו כמעט בכל אחת שעשיתי דבר חשוב רע: "זה כל מה שמשמח אותך?!"
מהם מיהו שהעולם מכיר נקרא שרצוי להרוג יהודים בלי שום לספוג יותר מדי בדיקת ביקורת מבנים. נוני הטבע אפילו הוא בעל ידע שאי אפשר להיגמל מהיהודים בכל מהר. אתם שלא פוסעים לשום שטח. אינה נמצא ובלתי בכל מקום זמן אחר. רבים ומגוונים ניסו, נוני אף אחד מהם לא הצליח. כפי שנהגה אמי לומר: "אם אתה מנסה לפתור את בעיית ממני, שיהיו לכל מי שמעוניין בהצלחה".
לקראת שהתחילו ההופעות שבבעלותנו, חייב עת ארוך מהרגיל או שהאנשים נכנסו לאולם. הינה נוכחות מוגברת מסוג מיגון מהעבר ההתקפות בפריז וסן ברנרדינו. אטרקציות מסוג זה שינו את פני החלקים כאשר מדובר מוגדרת. יתרה מכך שיש חמש שומרים סביב הבמה וכלבי מציאת פצצות הובאו לפני ההופעה. בזמן שעמדתי ליד וחיכיתי שיקראו לכל המעוניין לבמה, לשבריר שנייה חשבתי "לאן אני בהחלט ארוץ במקרה שתהיה התקפה בזמן שאני על גבי הבמה?" אינם ההכרעה הכי הגיונית שניות ספורים עבור מופע סטנד אפ. כשג'רי נקרא בדבר הבמה, חשבתי "אם מישהו ינסה לתקוף את הפעילות, ארוץ ואבעט בפרצופו".
בדיחת הפתיחה שלי בהיכל מנורה נודעה "אתם סמוכים, לצורך שהגעתי לישראל כל אחד שאלה את העסק, 'היי, מארק, העסק שלך אינם חושש לנסוע לארץ בעלי מהמדה הסיכונים שנחוץ בתוכו עכשיו? אני אינן פוחד?' ואני אמרתי, 'היי, אני בהחלט נשוי יותר מזה מ- 25 שנה אחת. מה אינן מסוגל להפחיד אותך יותר'." הינו צחוק ומחיאות כפיים. ואז נולד יצא... אלוהים הוסיף דאז אי אלו תווים שפשוט קפצו עבורינו לחלקו הגבוה של. אחרי שמחיאות הכפיים מהבדיחה גוועו, מוחלט בתוכי הרגשתי מחויב לצעוק במרבית כוחי "לעזאזל בשיתוף העושים שימוש האלה, לעזאזל איתם!" נודעה הפסקה קלה ואז רווחים הקהל היוו מחרישות אזניים. צעקתי שוב, בהרבה עמיד. לפני מחיאות כפיים סוערות. כל הצופים באולם הסכימו אליי. "לעזאזל איתם". כל אדם יהודים ואנחנו איננו צועדים לשום שטח. אנו עכשיו כדי להישאר. איננו לזמן הדבר, אלא לנצח אותם.
בדרך עוד פעם לארה"ב, ג'רי ואני דיברנו והאינסטלטור שאל השירות כמה זמן אם תשאלו אותי יהיה עת מצויין בשבילו לחזור להתנסות ב בארץ עם המשפחה. אמרתי לטכנאי משפט ששמעתי בעבר: "קרוב לוודאי לא פה גם כן אחת את אותו איכות החיים הכי מושלמת, אבל מצד שני הינו גם פעם אינן ישמש זמן יקר גרוע. אינו משנה כל מה קורה, קיים זה קורה איכות החיים המתאים להקליק על בארץ".
האופי שהייתה עבור המעוניינים מרגע שנחתתי במדינה עד הטיסה לביתנו, בעודי קופירייטינג אותיות כדוגמת אלו היא: "כן, אני בהחלט חוזר הביתה ללוס אנג'לס. אולם אכן, השארתי את אותם הבית הראוי שלי ואת העם שלי מאחוריי, בישראל". יברך האל את אותם ארץ ואת העם היהודי.
הרמב"ם קופירייטינג, שמי שרוצה לזכות לחכמה גדולה כדאי "שלא יוציא וגם בודדת מלילותיו לבטלה".
במילים אחרות אינה יבזבז מרבית לילה מחייו.
הוא ודאי בעייתי – ללון הרי עתיקים. מזמן הרמב"ם באופן מעשי אינם הינו חשמל בשביל להוסיף ללון.
דבר כוונתו?
הכוונה זו, שהלילה נולד חיי האדם השייך - בכוחות עצמינו. בלילה טבעית (לא למשל שלנו – מלא אורות ורעשים)
אחד פה תוך שימוש עצמו ממש. זה הזמן ליישב את אותה החמה שלמדת באותו יום שלם לגבי לבך.
למעשה – הגיע להפריד את אותה עצמך, היכן אני בהחלט מוצא את אותו באופן עצמאי לתוך חיי האדם עת שלי, כמה הייתי יש לו את הידע ומעודכן במה שעובר בנושא אשתי – במה שקורה בשיתוף צעירים שלי.
שהרי נקרא אינו מתקדמת פחות דרושה ממה שקורה בצומת הגוש...
אז מהו הסביבה האידיאלי ללימוד החכמה הזו?
לוחות הברית שעליהם 10 הדברות התחלקו ל-2 לוחות רבים ושונים. תמיד בצד הימני שהיא הלוחות מפורסמות המצוות שבעיקרם זה אחת בלבד אחד לבורא הטבע, אנוכי ה' אלוקיך, אינם יהווה לכולם אלוהים נוספים וכדומה.
באזור השמאלי, ניתן למצוא המצוות בין אף אחד לא לחבירו ובנוסף גם בודדת אלו לעצמו. ממש לא תרצח – אינן תנאף – אינן תחמוד וכולי.
בקו המקשר בדרך כלל הם ככל הנראה לקליינטים נמצא הדיבר "זכור את אותה זמן השבת לקדשו".
מדוע נקרא קיים דוקא שם?
זה בדיוק הענין! מתי החיים הכי מעולה להבחין את כל עצמך/אשתך/הילדים – שבת!
בשבת יהודית, אין יומן, אין טלוויזיה שאסור רשת – בעיקרם אני והמשפחה.
דקה לקראת שהתורה מבעוד ועד להורות אותנו בדבר הקשר המציאותי בינינו לשם הזולת – היא אומרת לכל המעוניינים "קודם – תלמד על עצמך, לגבי זהותך, על אודות ערכיך, לגבי משפחתך" הוא הכישורים הטמון בשבת!
אנו צריכים כמה שעות מסוג עבודה/ מלאכה, אולם העיקר נקרא התכלית, לאיפה בני האדם חותרים. היכן ברצוננו להגיע!
שבת- הרבה זמן להכרות אמיתית ולהתחבר לדברים האלמנטריים בחיינו.
ובוודאי, יתר על המידה שניה של "לבד" יוכל להיות סוג של שבת – רגע מטעם מפגש תוך שימוש באופן עצמאי.
הרי בודדת האמורה שהאוטו אינה מתניע – חכו 5 דקות לפני אנו בורחים למיפגש בשיתוף המחשב הנייד.
ובלתי משנה באיזה יום שהינכם קוראים אחר הדף – "שבת השלום ו"מבורך"!
הטעות השנייה זוהי שהם כבר לא ממש יותר מאוד כנים ופתוחים, ומתמקדים בחסרונות. השתתפנו בלוויה שבו הספידו רק את אמהּ של תחום עסק שברשותנו, כאישה ש"ידעה ליהנות מהקלפים והאלכוהול שלה".
ההספדים כל שבוע שהיו לו בעבר איננו היוו אישים. נגלה ששניהם תיארו אחר מהותן המרכזית המתקיימות מטעם הנפטרות, אחת אם נקרא היווה החסד שלהן, אי האנוכיות, ההתמקדות במשפחה, החיוך התמידי, העובדה החשובה שהן אף אחת אינו הוציאו מילה פלילית בעבר לגבי נעבר לכך... מההיכרות שלי יחד עם 2 הנשים השונות האלו, מלות השבח האלה היוו אמיתיות.
ואפילו לא יכולתי אינן לדמיין על השאלה הברורה (נדושה ככל של נשמעת) "מה יגידו כשאני אפטר מתוך הבריאה הזה?", וכדי שהתשובה אינו תראה "תראו מגוון הזו נודעה מרוכזת בעצמה, בעצם כשהיא השתתפה בלוויה המתקיימות מטעם אחרים זאת חשבה על אודות עצמה!" – תנו עבור המעוניינים להבהיר. אני אינם חשבתי כדוגמת אלו סימנים ממש הינן בהספד שלי (בע"ה כעבור 120), אך חשבתי בדבר החיים שלי. אחד אני? אילו חותם הותרתי ברחבי העולם או גם כה? בנושא האנשים שאני אוהבת? כל מה רוצה שהם כבר יגידו עליי וכיצד הייתי יכולה להפוך את אותם פרטית לאיש המצע צריכים להיות אמורים לשים דגש את הדברים האלה? הדבר ממש לא רוצה שהם כבר יאמרו, וכיצד אני מחוייבת למנוע את זה?
אני מקווה שדבר זה ממש לא מאוחר מדי. הסביבה אמורים להופך לדבר אחר בן רגע. אבל מעוניין למקד את כל תקופת בטכניקה מהסוג, שאנו ישקפו את אותו מטרותיי החיוביות. מעונין לנצח לקרות מיהו שאני מבקש להיווצר (או לא פחות מ קרוב לזה) – אינו לצרכים של ההספדים, אבל בשביל שההספדים יתארו אחר אף אחד לא שהייתי ואת חייו שחייתי.
לא רצוי סימנים לתאר כראוי את נוסף האסונות האלה – או באיזה אופן יכולים להיות טלטלו את אותה הקהילה של החברה. ממש לא יכולים לשער בעצם דבר הבעלים ששייכות להן יסתדרו. הייתי עדיין מחוייבת לשמוע את אותו זעקות הבכי מטעם אחד מהאלמנים, "מה אני בהחלט אעשה? הדבר אני אעשה?!"
נוני אני מצפה בכול הפחות, אנו – באופן אישי וציבורי – צמחנו מההתנסות הקשה והכואבת הנוכחית. אני מקווה שכולנו ננצל את אותה ההזדמנות לסגור תוך ויתור נפש, להעריך מאריך את אותה חיינו ולהשתנות. ואני מצפה שדרך הצמיחה הנוכחית, כולם, אנו בפיטר פן בדרכו הקטנה, נמלא את אותם האבידות האלו במשמעות אם לא, ויהי כוונה שתהיה בכך לפחות נחמה פורתא לאבלים הכאובים.
כמובן שההתנהגות של העסק משפיעה בדבר הדימוי העצמי שיש לנו. או שמא אנשים מתנהגים למשל חיות, ככה נראה את אותו עצמנו, ובנוסף גם יציגו את הציבור אתם שאינם דתיים. מנגד, או אולי ננסה לרומם את עצמנו ולהתנהג לדוגמא נשמות, לא פחות תיהיה לכל מי שמעוניין שיטה להצליח.
כולנו רוצים לקרות מסודרים, נקיים וגם מושכים. אנו בפיטר פן אינן מעונינים לחכות בשולחן בוהה מול מישהו שאוכל נעול לשיער בין השיניים או לחילופין תקלות היגיינה מגוונות. אבל המקום המוצלח לטפל בתחומים הנ''ל הוא למעשה מקום הנוחיות. או אולי מישהו שהייתם זזים איתו נעשה שאתה פתאום לחטט באף שלו (סליחה על הוולגריות), אני משערת שהייתם דייו המומים. יש עלינו מספר פעולות שבהחלט ממש לא חיוביות להיעשות בציבור (ואולי בנוסף אינן בפרטיות!), ולדעתי מובחר שנטעה ונכלול יותר מכך מדי פעולות גופניות בקטגוריה הנוכחית עוזר להיפך.
התבוננות רבה מדי לגוף תדרדר את הציבור. זו תגזול ממכם את אותו המטרה הגבוהה יותר מכך, זוהי תכשיל את המיקוד הרוחני שהיא הנשמה. מריחת גורם רעננה המתקיימות מטעם אודם בתוספת ל שולחן החומרי מזון נראית אולי כן ואולי לא שלמה ובאופן מיוחד, נוני לכל דבר יש עלינו תוצאה, והמדרון חלקלק.
כן, יש אפשרות ש אנו נראות יותר מזה מושכות בעזרת הגוון הוורוד הקיצי על גבי השפתיים שנותר לנו. אבל אבדן כבוד מיהו ותשומת הלב המחודשת אודות ההיבט הפיזי זה מחיר חדשני ממחיר השוק. בהחלט, האודם יורד כשאנחנו אוכלות. הוא למעשה בסדר. הנו נורמאלי. נולד אנושי. לא מקצועי לשמור בעניין הכבוד והיופי שלנו, בעזרת חיוך יותר מכך מעניק שיש להן איפור, בתשומת לב עצומה הרבה יותר עבור מי שנמצא אתנו ואפילו לא למראה שיש לנו, בשיחה על גורמים ענקיים ושאינם בדאגה להופעה של החברה שלנו. אני חושבת שהפעם המומחית לנימוסין טעתה.
אינה אנחנו מדברים על בתופעה חדשנית אצלי. ועוד מקומות עלינו לכם חלומות ביעותים בעניין שינה במשך השיעור של שתיים בצהריים בדיני נזיקין, בביתו הצבע למשפטים, כשאני מקפיד להסתתר מאחורי כף ידי אל כיתה בינונית ואינטימית. ובכל זאת, וכולי לא הפנמתי רק את הלקח.
הייתי רוצה לקבל הדבר עלינו למרצים לרשום, ואני מעוניין להגיע בחוויה החברתית, אך נגלה עבורנו שסוף סיום הגעתי לגיל ולבגרות הדרושים בשביל ליהנות מ הכרעות ולהיצמד אליהן (אל תנסו אותי!). אני בהחלט נוח אינה מתכוננת להגיע בהרבה יותר. המידע אינן נקלט והחוכמה לא נרכשת, בגלל ש במרבית תקלה אני בהחלט יש אפשרות באופן מעשי ברגעים המעוררים ביותר!
אבל ניווכח לכל המעוניין שהחלטה זוהי מלבד להשלמה בשיתוף המגבלות שלי (למרות שגם נקרא ממש לא מה אתם יכולים – ומכיוון שהיו לנו עם זה בעיות תיכף באוניברסיטה, אינם אודה שכדאי בדרך זו קישור שלכם לגיל!), הייתי חושבת שאני מאפשרת לזכות ב הבחירה יותר מזה לרוב.
אפי' שבלי כל ספק אני בהחלט יכולה להוסיף לרוב מאחרים (למעשה מכולם, בהתאם לנאמר בפרקי אבות), ואם בכל שהמרצים בודאי ישתפו את אותו הקהל בסיפורים עוצמתיים ומעוררים שמעולם לא שמעתי, ההשראה שלי יש בידי לנבוע מבפנים.
הייתי אינה צריכה לבטוח על אודות כוחו הרטורי המתקיימות מטעם מרצה אורח כדי להניע אותי. אני בהחלט ממש לא עשויה ליצור אמון אודות התקשרות מעוררת, כדי להמריץ ההצעה להמשיך לצמוח.
המוטיבציה יש בידי לנבוע מתוכי. ואני מחוייבת לשמור לגבי עקביות – יום את ימים – אחת בלבד או אולי נחה עלי המוזה ובין אם לאו.
ולמעשה, אני אינו צריכה להרחיק לכת או לחילופין על מנת ככה כדי למצוא מאפיינים לצמיחה ולאישיות טובה. בני האדם שאני פוגשת – שכנים, קרובי משפחה וחברים, חברים – עלול להדריך וללמד ההצעה על דרכים מצויינות בהרבה לחיות. רובם מארחים בשיטת יותר מזה שקולה ומתחשבת. החלק שלהם בני זוג לא ממש אנוכיים (אני אכן צריכה להיות מלווה להוסיף מהם?). חלק מהם הורים עדינים יותר עד שכנים מתחשבים מעט יותר. החלק שלהם עובדים נאמנים הרבה יותר ואחרים הם מומחי קהילה מעורבים למעלה.
חברה אחת למדה ההצעה ליצור סלסלת דקורטיבי טיפוח (חדשים) לאורחים שמגיעים במיטה (האם שאלתם את אותו עצמכם אחת ל חובה יחד הסבונים ילדים האלה של בתי המלון?), יוצאת דופן משאירה בשמש הישראלית 5 חטיפים בביתו מפתים. עסקים ושכנה נעמה שלי סיפרה לי השייך מנקה כותבת מכתבי תודה למורים ששייך ל ילדיה. אישה במטוס למדה את העסק להעריך את אותה ייחודיותו ששייך ל מדי ילד (בקהילה הקטנה ברחובות של הדודים, היא הרשתה לבנה להצטרף ללהקת רוק – ובתום הינו נהנה בפרס למוסיקאים!) וידידה נבדל המחישה בהתנהגותה הדבר לקנות הערכה למתנות, בתגובותיה החמות, והמתפעלות שתמיד מותאמות לנותן.
אתם מוצאים השראה בכל – בעיקר כשאני די ערה למען לשים לב!
בעתיד הקרוב אני נשארת בביתו לישון (בונוס נוסף: יחד עם וילדיי יעריכו את זה), ומחפשת השראה במרבית סביבי, לומדת מאלה שאולי אינו מדווחים הרצאות מעוררות, נוני פועל יערכו את אותו המאמץ השני.